מדריך מפורט על סוגי Raids
ישנה איזשהי בעיה של שרידות כאשר ישנו מידע על דיסק…
מה קורה אם הדיסק קורס?
אם הוא מקבל מכה?
אם הוא מפסיק לעבוד ומבקש פרמוט?
כאשר אחד מהתרחישים האלה קורים אנו נישאר בלי מידע.
אז לכל בעיה מספיק חשובה מישהו מצא פתרון. כמובן שהפתרון יעלה כסף אבל לפחות יש אחד.
הפתרון לבעיה הזאת הם הraidים.
מה שיקרה בעצם, נוסיף דיסק או מספר דיסקים על מנת “להשריד” את המידע. המידע יתחלק או ישוכפל במספר שיטות. בשיטות האלה משתמשים במכונות אחסון, שרתים פיזיים ומחשבים (בחלק מהמחשבים יהיה צריך אולי להוסיף איזשהו בקר שיהיה אחראי על היצירה של הraidים).
סוגי הraidים
רייד 0 – סוג רייד זה לא נועד לשרידות, בדיוק ההפך…
היתרון של רייד זה הוא מהירות, כאשר נשים שני דיסקים יחד ברייד, המערכת תוכל לכתוב לשניהם בו זמנית וכך הביצועים ישתפרו כמעט פי 2 (בחלק מהמערכות זה אולי לא יעבוד כמו בתיאוריה). אבל… יש פה בעיה קטנה, עכשיו כשהמידע נמצא על שניהם אם דיסק אחד נופל כל המידע הלך. הגודל של הרייד יהיה הדיסק הכי קטן כפול כמות הדיסקים, נגיד ישנם 2 דיסקים, אחד 30 והשני 20, אז גודל הרייד יהיה 20X2=40. אותו הדבר לגבי המהירות, לפי הדיסק האיטי יותר.
רייד 1 – רייד זה פשוט מבצע Mirroring בין הדיסקים.
אם ניקח שני דיסקים וניצור מהם את הרייד הזה, המידע יהיה זהה בין שני הדיסקים בכל פרק זמן נתון. יש פה איזשהו בזבוז של משאבים לטובת שרידות. נוכל להשתמש ברייד זה רק במשאבים של דיסק אחד. גם ברייד זה נלך לפי הביצועים והמשאבים של הדיסק החלש והקטן ביותר.
במידה והשרידות לא מספיקה לנו ואנחנו רוצים לישון עוד יותר טוב בלילה נוכל לשייך עוד דיסק שיהיה דיסק spare (רזרבי). במידה ודיסק אחד מהraid נופל המידע יועתק מהדיסק שכרגע מתפקד לדיסק הרזרבי וכאשר כל ההעתקה תסתיים הוא יצטרף אל הרייד (אי אפשר לשים בRaid 0 דיסק רזרבי כי אין לו איך להעתיק את החומר בגלל החלוקה, לכן זה עוד יתרון לraid 1 או לכל רייד אחר שאפשר לשים בו דיסק רזרבי)
רייד 4 – חשבתי לא לכתוב על הרייד הזה אבל לאחר שהתחלתי לכתוב על רייד 5 הבנתי שאני חייב להסביר את הרייד הזה כדי שיהיה סולם הבנה פשוט.
כדי ליצור רייד 4 חייב מינימום 3 דיסקים. 2 למידע עצמו ל1 לparity (יוסבר עוד רגע).
ברייד הזה ישנו משהו מיוחד. הוא מתנהג כמו רייד 0 (הוסבר בפוסט הקודם), המידע נכתב לכל הדיסקים שהוגדר למידע להיכתב עליהם אבל יש פה עוד דבר… יש עוד דיסק שנכתב עליו מידע (parity disk), המידע שנכתב על הדיסק הזה הוא מידע מחושב בצורה שאם דיסק אחד מהדיסקים שהוגדר להיכתב עליהם מידע ייפול בעזרת חישוב מסוים הרייד (תוכנה שמנהלת את הרייד או רכיב פיזי, כמובן שעדיף רכיב פיזי) יצליח לשחזר את המידע שאבד.
היתרון הנוסף של הרייד הוא שכאשר דיסק נופל עדיין נוכל לגשת לכל המידע.
ברייד הזה הכתיבה תהיה איטית יחסית למרות שכותבים לכמה דיסקים. כאשר מידע נכתב הוא נכתב גם לדיסק parity וכאשר התהליך קורה יש גם חישובים מאחורי הקלעים.
המשיכה של המידע יהיה מהיר כי הוא מתבצע מכמה דיסקים במקביל, לכן ישתמשו בraid הזה בדרך כלל לאפליקציות שדורשות קריאה מהירה ולשרתי קבצים ומידע.
רייד 5 – לרייד זה צריך גם מינימום 3 דיסקים.
העיקרון של הparity הוא אותו הדבר כמו ברייד 4 רק שפה אין דיסק שהוא parity, פה המידע הוא parity.
גם הוא יכול לספוג נפילה של דיסק ולהמשיך לפעול כרגיל.
ההבדל הוא שבגלל שאין דיסק שהוא ייעודי לparity, המידע שהיה אמור להיות על הדיסק הparity פשוט מתחלק בין כל הדיסקים בעזרת כל מני חישובים.
רייד 5 גם מהיר יותר מרייד 4 בכתיבות לרייד בגלל שהוא כותב לכל הדיסקים בוא זמנית וכמו ברייד 0 כאשר ישנם יותר דיסקים הכתיבה יותר מהירה. הבעיה ברייד 4 היא שהמהירות של הכתיבה לרייד יחסית נמוכה כי היא מתבצעת על דיסק יחיד (parity) בנוסף לשלל הדיסקים שהיא כותבת אליהם במהירות. מה שאומר שהדיסק parity הוא בעצם צוואר בקבוק בכל העניין הזה.
רייד 6 – בדיוק כמו raid 5 רק שפה ישנם שני דיסקים נוספים ולא אחד שישמשו parity (כל המידע של הparity מתחלק על כל הדיסקים פשוט יותר קל להסביר ככה), וכך הרייד הזה יכול לספוג 2 אבדות! שני דיסקים שנפלו.
המינימום של דיסקים ברייד הזה הוא 4.
*חשוב לומר ששלל הריידים הללו יכולים לספוג נפילת דיסק אך כאשר ייפול דיסק המהירות תיפגע בגלל החישוב שצריך להתבצע כאשר חלק מהמידע חסר לכן חשוב מאוד להחליף אותו כמה שיותר מהר*
ישנם עוד סוגי ריידים אבל אלה הם הריידים הכי שימושיים.
בהצלחה!
