שלום חברים, שאלה מתחום הווירטואליזציה :
מה ההבדל בין המתגים הווירטואליים השונים בסביבת VMware?
בגרסה הבסיסית של כל ESX קיים מתג vSwitch הנקרא Virtual Standard Switch או בקצרה vSS.
היתרון של ה vSS הוא שכל מתג עצמאי לחלוטין בהיבט ההגדרות וכאן גם היחסרון הגדול שלו – כל הגדרה צריך לבצע ידנית במתג שבכל שרת ובכך מעלים את הסבירות לטעות אנוש.
על מנת להתמודד עם בעיה זו ובעיות נוספות, VMware פיתחה מתג וירטואלי נוסף הנקרא Virtual Distributed Switch או בקצרה vDS.
היתרון המשמעותי של המתג הוא ביכולת הניהול המרכזי של כלל המתגים בסביבה באמצעות ה vCenter. שימו לב ש vCenter מהווה Configuration Plane בלבד ולא Control Plane. זהו הבדל חשוב שנעמוד עליו ועל ההשלכות שלו כשנפרט לגבי Nexus 1000v.
בנוסף, למתג ה vDS ישנן תכונות נוספות המבדלות אותו מ vSS (פרט למחיר שהוא מחייב רישיון Enterprise plus):
1)ניהול מרכזי
2)יכולות QoS מתקדמות כגון Shaping בכניסה וביציאה של כל פורט
3)יכולת Security מתקדמות כגון Private VLAN
4)מאפשר להתקין Nexus 1000v שמאפשר יכולות נוספות כגון NetFlow, ACL וכו’
מלבד החסרונות , יש חסרון בולט והוא אם מסיבה כלשהיא (נתק תקשורת, תקלה וכו’) ה ESX אינו מתקשר עם ה vCenter, לא ניתן לבצע שינוי הגדרות ב vDS. המשמעות היא שמכונות וירטואליות שרצות בשרת ה ESX הספציפי ימשיכו לעבוד בצורה תקינה אך לא אפשרי להדליק מכונה חדשה במתג או להעביר מכונה משרת אחר לשרת זה.
על מנת להתמודד עם אירוע של reboot של שרת ESX, הקונפיגורציה של המתג נשמרת בדיסק של השרת ובמידה ואינו מתקשר עם vCenter לאחר עלייתו, הוא מעלה את הקונפיגורציה השמורה שלו.